ראוטר או בשמו העברי נתב , הוא האחראי על חיבור בין המחשב / הטלפון / הסטרימר או מכשיר אחר אשר אנו מעוניינים להתחבר באמצעותו לאינטרנט או לרשת נתונים כלשהיא אשר יכולה להיות חיצונית או פנימית וסגורה בתוך ארגון. כלומר משתי רשתות או יותר.
ביכולתו של הנתב להעביר פרוטוקולי ניתוב מידע שונים לדוגמא:
ICMP
OSPF
IPX
כאשר הפרוטוקול המשמעותי ביותר והשימושי הוא פרוטוקול אינטרנט IP .
האינטרנט הוא כאמור פרוטוקול התקשורת הנפוץ בעולם כיום ומשמש מיליארדים של אנשים / מחשבים / מכשירי סלולאר ומשמש להעברת מגוון רחב של נתוני DATA מכל מיני סוגים:
- טקסט
- תמונות
- קבצים שונים
- מיילים – EMAIL
- ועוד
ראוטר מחבר בין רשתות
הראוטר כאמור מחבר בין רשתות תקשורת שונות , בעלות כתובות ip ייחודיות המוצגות על גבי טבלאות ניתוב.
בטבלאות הניתוב קיימות כתובות ה איי פי ושם הממשק אליה הוא מחובר.
לכל כתובת יעד המחוברת לשרת קיימת כתובת איי פי ייחודית המחולקת לסרת מספרים לרוב של 4 קבוצות , וכיום בגלל ריבוי כתובות וממשקים הוספה קבוצה 5 של מספרים.
איך תקשורת של הראוטר עובדת בפועל?
קיימות שתי אפשרויות לניתוב:
1.כאשר היעד נמצא בטבלת הניתוב של הראוטר
2.כאשר היעד אינו נמצא בטבלת הניתוב של הראוטר.
היעד נמצא בטבלת הניתוב
כאמור, אמרנו בפסקה הקודמת שהראוטר שלנו מחבר בין מכשירים שונים .לכל מכשיר כזה יש מספר סיריאלי סידורי ייחודי וכתובות מזהה, באמצעותו הראוטר יודע מהיכן יוצאת הודעה או בקשה במקרה של פלט , ובמקרה של קלט , כלומר מידע שמועבר אל המכשיר המחובר לראוטר (מחשב או טלפון לצורך ההמחשה) הראוטר יודע באמצעות כתובת Ip באמצעות מילת קוד destination.
הrouter משתמש בטבלאות ניתוב, המתארות כל מיני תרחישים לדוגמא:
מחשב המחובר ישירות לראוטר יקבל טבלת ניתוב מסוג C – המודבר ברשתות פנימיות סגורות.
טבלת ניתוב נוספת היא Arp – שם מופיעות כתובות נוספות של כתובת היעד ה מאק.
לאחר שהנתב זיהה את כתובת היעד הוא משנה את הקוד הראשוני לקוד אינטרנט ומעביר אותה הלאה לרשת.
היעד אינו נמצא בטבלת הניתוב
לאחר שההודעה או הבקשה יוצאת מהמחשב , היא מגיעה אל טבלת הניתוב – routing table לבדיקה האם כתובת היעד נמצאית ברשומות בנתב.
כאמור לאחר שהנתב אינו מזהה כתובת ה איי פי הוא מעביר את ההודעה הלאה לספק האינטרנט אשר מאתר את כתובת היעד ומחזיר את הנתונים אל הנתב.
קיימים כיום ספקי אינטרנט רבים ומגוונים הפועלים על תשתיות שונות ומציעות למשתמשים שלהן חבילות גלישה בנפחי גודל משתנים ובמהירויות רוחב פס להעלאה והורדה של נתונים בהתאם לתשתיות הקיימות לדוגמא:
- 012 – סמייל
- 014 – בזק / בזק בינלאומי חבילות אינטרנט בזק הכוללות תשתית וספק להבדיל מספקים אחרים אשר אינם כוללים תשתית.
- 018 – אקספון
- פרטנר
- נטוויזן
- רימון
- הוט1 – הכולל תשתית וספק
שיטת הניתוב מחשבת את מספר התחנות שאמורה לעבור ההודעה הלאה, ועלול להתשמש בפרוטוקול ניתוב נוספים – פרוטוקולים מנותבים, כאשר הגדול שבהם הוא פורטוקול אינטרנט.
הנתב עצמו מנהל לוג פנימי השומר כל בקשה של משתמש וכל כתובת אשר התקבלה או יצאה.
כיצד מועברים הנתונים בנתב?
קיימים שתי תצורות שונות בנתבים התקניים – חיבור של כבל רשת פיזי – בכל נתב המיוצר כיום קיימים כ 2 – 8 יציאות. חיבור שכזה מעביר נתונים בצורה יציבה יותר , מהירה יותר וב נעשה ניצול של כל רוחב הפס ונפח הגלישה.
חיבורים אלחוטיים – לרוב נמצא בשימוש במקומות ציבוריים בו מספר משתמשים שונים יכולים להתחבר אל הנתב.
אילו סוגי נתבים קיימים כיום בשוק?
נתב ביתי – בעלי נפח מידע קטן ומוגבל יותר
נתב מסחרי – בנוי לעמוד בעומס מידע גדול והורדת כמות נתונים גודלה שאמורה לשרת את משתמשי האירגון.
